trust

היכולת לריפוי נרכשת מתוך אמון מלא ועשייה.

 

אדם ניגש אל הבודהה וביקש מענה לכל השאלות הפילוסופיות שהיו לו בטרם יחל ללמוד ממנו ולתרגל עימו: " מה יקרה לאחר מותי? מה הייתי לפני שנולדתי? מה הוא המקור לכל התופעות? ענה לי על שאלות אלו ואהיה תלמידך".

הבודהה הגיב לדבריו ואמר: זה כמו כשאדם נפגע על ידי חץ מורעל ומבקש מהרופא שיטפל בו, אך הוא אינו מוכן שאותו רופא יטפל בו בטרם יענה לו על השאלות הבאות: "לא אתן לך לשלוף את החץ עד אשר אדע מי הוא זה שירה בי את החץ – אם הוא אציל, לוחם, סוחר או אביון… עד אשר אדע את שמו ומעמדו… עד אשר אדע את גוון עורו – שחור, חום, זהוב או לבן… עד אשר אדע היכן הוא גר – בעיר, בכפר, בשוק… עד אשר אדע את מבנה הקשת שבה ירה – האם היא מעוצבת בצורת קשת בודדת או כשתי קשתות קטנות יותר… עד שאדע מאיזה חומר עשוי מיתר הקשת – האם מגידי חיה או מסיבי העץ… עד שאדע אם החץ קצר או ארוך… עד שאדע את סוג הנוצה – אם של נשר, עיט או טווס." אדם זה ימות בטרם יספיק לרכוש את כל הידע הזה.
בדיוק באותו אופן, אם מישהו יאמר "לא אלך אחרי התורה שאתה מלמדני עד אשר תסביר לי את כל האמיתות הפילוסופיות", אותו אדם ימות בטרם אסיים להסביר לו את כל זה.

 

arrow

 

הבודהה היה כרופא, כל הלימוד שלו התמקד תמיד בפתירת התודעה המסובכת במכאובים.
התרגול שהבודהה מציע הנו דרך ישירה לטפל בגורמי המכאוב אשר טמונים בנפש האדם. הלימוד והתרגול מתמקדים באיך לרפא את הבעיה, ועכשיו.
היכולת לריפוי נרכשת מתוך אמון מלא שאכן ניתן לרפא סבל ולטהר את נפש האדם מגורמי המכאוב.
לשם כך יש להתחיל בתהליך הריפוי כאן ועכשיו.
אין זה אומר שאדם לא יכול לשאול את השאלות הפילוסופיות, להרהר בהן ולקבל מענה, אך אם מודע האדם לכך שיש חץ בליבו, עליו קודם כל לשלוף אותו, להתחיל להחלים ואז יוכל להתפנות לתהליכים נוספים שאינם כה דחופים כמו אותו ידע פילוסופי אותו הוא מבקש לרכוש.

 

תרגום והסבר: ענת צחור.

 

פורסם בקטגוריה פינת רוח והשראה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *