מאמר מאת: איתי אהרה

  

המהאבהארטה (Mahabharta) היא אחד משני האפוסים המיתולוגיים הידועים והחשובים ביותר בכל הודו והמדינות הסובבות אותה  ביחד עם הראמאיינה (Ramayana), והיא שגורה בפיו של כל ילד בהודו. אלו הם אפוסים רחבי יריעה שעברו בעל פה ורק במאתיים השנים האחרונות הועלו על הכתב. מקורות המהאבהארטה והרמאיאינה הן כנראה אגדות מלחמה המגוללות את סיפורם של גיבורי העבר ומשורבבים בהן פרקים ארוכים שנושאם תיאולוגיה, פילוסופיה, מוסר ומדינאות.

 

המהאבהארטה היא האפוס הגדול ביותר בספרות העולמית והיא מכילה תשעים אלף בתי שיר, בדרך כלל בני שלושים ושתיים הברות האחד. לפי המסורת מחברה הוא הקדוש ויאסה, אשר מופיע במהאבהארטה עצמה, לא רק כמחבר הטקסט אלא גם כמוליד הפיזי של השושלות העומדות במרכז היצירה.

 

mahabharata

המהאבהארטה היא אחד משני האפוסים המיתולוגיים הידועים והחשובים ביותר בכל הודו

 

המהאבהארטה מספרת על מלחמה גדולה בממלכת קורו, (באזור של דלהי המודרנית). כאשר מלחמה זו עתידה לחסל כמעט את האנושות כולה ומהווה בדרך זו סוג של התרחשות קוסמית בה עובר העולם מן העידן השלישי (דוואפארה-יוגה) לעידן הרביעי (קאלי-יוגה), שהוא העידן הנורא מבין ארבעת העידנים (והוא העידן בו אנו חיים). 

מלחמה אדירה ונוראה זו מתרחשת בין בניהם של שני אחים: בצד אחד ישנם חמשת בניו של פאנדו הכוללים את יודהישטהירה המוכשר וטוב הלב, את אחיו הצעיר בהימה, את האח השלישי ארג'ונה שהיה הלוחם הטוב ביותר בממלכה ושני אחים תאומים. מולם מופיעים מאה בניו של דהריטראשטקה (המכונים גם בני קורו, כי הם השולטים בממלכת קורו במהלך רוב היצירה). הבכור מבין מאה בנים אלו הוא דוריודהנה שנחשב כ"גיבור הרע" של המהאבהארטה. 

המלחמה מתרחשת לאחר שבני פאנדו עיבדו את חלקם בממלכה עקב יצר ההימורים של יודהישטהירה. דוריודהנה שוכר מהמר שירמה את דוריודהנה במשחק קובייה, ובמהלך המשחק מהמר יודהישטהירה על כל ממלכתו ומאבד אותה. 

לאחר עלילה רבת תלאות ותהפוכות, שבמהלכה נודדים בני פאנדו אל מחוץ לממלכת קורו וחוזרים אליה מחופשים, מגיע הקרב הבלתי נמנע בין בני פאנדו לבני קורו. אבל ממש לפני תחילת הלחימה מתרחש אחד הרגעים הדרמטיים ביצירה ואולי בספרות ההודית בכלל. 

בנקודה זו מפקד הצבא, ארג'ונה, מתחיל לפקפק אם יש בכלל טעם במלחמה. הרי מולו עומדים קרוביו בדם, שבהם יצטרך להילחם. כאן מתחולל ויכוח תיאולוגי/פילוסופי נודע בהינדואיזם בין קרישנה, שנחשב לגלגול (אוואטר) של האל וישנו, לבין ארג'ונה. בסופו של דיון זה מצליח קרישנה להשפיע על ארג'ונה לצאת למלחמה תוך שהוא מתגלה לארג'ונה כאל הכול יכול שהוא העולם כולו. 

ויכוח פילוסופי זה מופיע בספר השישי של המהאבאראטה והוא מכונה הבהגוודגיטה. ( הבהגוודגיטה הוא אחד הכתבים ההינדואים הקדושים והפופולאריים ביותר. לא ברור מתי חובר מזמור זה והתאריכים נעים בין האלף השני לפנה"ס- עד למאה השנייה לפנה"ס (ויש הטוענים שחלקים מהטקסט חוברו אפילו במאה התשיעית לספירה). הגיטה נחשבת בעיני רוב ההינדואים לקדוש בכתבי אמונתם, ונעשה בו שימוש גם בפילוסופיית היוגה.) 

הקרב שמתרחש לאחר מכאן הינו אכזר ועקוב מדם, במהלכו דוריודהנה, כל אחיו, ועוד רבים אחרים נהרגים. לאחר המלחמה נהיה יודהישטהירה למלך קורו, ואולם נשאר מלא אשמה על כי גרם להרג רב כל כך.

 

 

איתי אהרה: MA בפילוסופיה מאוניברסיטת ת"א. מרצה ומנחה סדנאות בהגות ההודית, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון, מתמחה בפילוסופיה הודית, פילוסופיה השוואתית ופילוסופיה של המיסטי. מלמד פילוסופיה הודית בקורסי המורים ביוגה סטודיו.

 

פורסם בקטגוריה פילוסופיה של המזרח, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות בנושא אודות המהאבארטה

  1. אני שמח שנהנית מהקטע ותודה על ההערות.
    אי הדיוקים שהצבעת עליהם נובעים ברובם או מרצון לקצר כדי להציג גרסה קריאה יותר נגישה או מריבוי הגרסאות שיש לסיפורי המהאבהארטה ולמעשה לכל הסיפורים ההודיים מסוג זה. לגבי דהריטראשטקה אכן מדובר על טעות בהקלדה ויש לכתוב דהריטראשטרה ולגבי ההכחדה של כל האנושות מדובר באירוע מיתולוגי של מעבר בין עידנים ולכן ישנן התייחסויות לאירוע זה כמקרה בו כל האנושות מתחילה מחדש. בכל מקרה מדובר על תיאור מיתולוגי שאינו כפוף לנורמות התרבותיות של התקופה בה נכתבה היצירה.
    כיף לקרוא התייחסות מעמיקה כגון זו.
    שוב תודה
    איתי אהרה

  2. מאתגרא‏:

    תודה. אהבתי את הקיצור הנמרץ והבקיאות.
    "את האנושות כולה" נראית לי הגזמה פיוטית מהמקור עצמו, הרי רק קשאטרייה יכלו ללחם באותם הימים. ב- "דהריטראשטקה" נראה לי צריך ר' במקום ק' אחרי ט'. מאה בנים של גנדהארי נולדו אחרי דוריודהנה ולכן הוא הבכור ולא אחד ממאה שנולדו בו-זמנית אבל תקופה אחריו. דוריודהנה לא שכר מהמר, כי סאקוני היה דודו שבעצמו הציע את הפתרון של הקובייה. ארג'ונה לא היה מפקד הצבא בשום שלב, דומני היה זה דרופאדה, אביה של דראופאדי. אהבתי את הטראנסליטרציה של השמות. כמובן שהמשמעות הסימלית/הפילוסופית/הדתית/ההסטורית/המדעית חשובה יותר מההתרחשויות הרבות כל כך.

    ברכות
    גרא גינזבורג