מתוך ספרם של ד"ר ראובן ברק וענת צחור, "מדריך מפה לריפוי טבעי – הדרך לחיים בריאים"  

 

מדיטציה היא מצב של ריכוז, קשב ומודעות, לכן על מנת לאפשר לעצמנו להיות מסוגלים להיות במצבים אלו ללא הפרעות וללא היסחי דעת למשך זמן וברציפות עלינו ליצור את התנאים האופטימליים לכך וללמד את עצמנו להתמודד עם הפרעות שעולות בזמן המדיטציה.

   

Anat Zahor Pushkar

מדיטציה זה מצב בעל משמעות של מלאות ושייכות לחיים

     

 

תנאים מקדימים לתרגול מדיטציה

מטרתם של התנאים הבאים לשמר את הריכוז הנבנה במהלך התרגול. הפרעות בזמן התרגול מסיחות את הדעת ומורידות את רמת הריכוז. הריכוז מסייע למתרגל לזהות תהליכים עדינים ומורכבים המתרחשים בגופו ובתודעתו.

  • רצוי לבצע את התרגול בחדר נקי ומאוורר, שנעים להיות בו. אפשר גם לתרגל בטבע, אבל רצוי בפינה שקטה, נקייה מחרקים, ללא שמש קופחת או רוח חזקה.
  • רצוי לתרגל במקום שקט שבו המתרגל יכול להתייחד עם עצמו ללא הפרעות.
  • רצוי לתרגל בבגדים נוחים ורפויים.
  • רצוי להתכסות בשמיכה בחורף ובכיסוי דק בקיץ כדי לשמור על טמפרטורת הגוף.
  • רצוי לא לתרגל מיד לאחר ארוחה אלא להמתין כחצי שעה.
  • רצוי להקדיש זמן לתרגול בשעות הבוקר המוקדמות ולפני השינה. מומלץ לתרגל אפילו כמה דקות בלבד במהלך היום, בין העיסוקים השונים.
  • רצוי להקדיש לתרגול בין עשר דקות לשעה.
  • רצוי לתרגל מדי יום ביומו.

   

 

קשיים בתרגול מדיטציה

הקשיים העיקריים שהמתרגל עשוי להתמודד עמם הם:

  • מציאת זמן פנוי לתרגול – תמיד נדמה שיש דברים חשובים יותר לעשות ואולי התרגול ממילא לא יועיל, כך שחבל על הזמן.
  • איבוד יכולת הריכוז – שמירה על הפוקוס המנטלי בזמן התרגול אינה קלה ולעיתים קרובות מתעוררת התחושה שלא "מבצעים את התרגיל כהלכה" ושלא מצליחים לשלוט ולמקד את תשומת הלב באובייקט ההתרכזות.
  • רגשות של שעמום, אי שקט, תסכול, חוסר סיפוק בזמן התרגול, וספקות ומחשבות על אי יעילות התרגול.
  • תחושות של חוסר מנוחה, אי שקט, כאבים במקומות שונים, גירוד ודגדוג, רצון לשנות תנוחה או להפסיק לגמרי את התרגול.
  • הירדמות במהלך ההרפיה והמדיטציה ותסכול על כך שלא מצליחים לשמור על ערנות התודעה.

 

 

דרכים להתמודדות עם קשיי תרגול מדיטציה

ידיעה – הידיעה על קיומם של קשיים במהלך תרגול מדיטציה עוזרת למתרגל להתמודד עמם.

  • אי הזדהות – אי הזדהות עם הקשיים עוזרת אף היא להתמודד עמם. כאשר המתרגל מבין שקשיים אלה הם תופעה נורמלית ואף בלתי נמנעת, הוא אינו מאשים בהם את עצמו. מכאן צומחת ההבנה שאין "אני" שיכול לשלוט למעשה בכל הרגשות והמחשבות.
  • הומור – כאשר המתרגל אינו מזדהה עם הקשיים כקשיים אישיים ומבין את תנועת ההכרה, הוא יכול לחייך בסלחנות ולהתמודד בקלות עם כל קושי.
  • נחישות – חשוב לקחת החלטה נחושה, אפילו לתקופה מסוימת בלבד, ולהתחייב בפני עצמי על מועד וזמן תרגול. אין צורך להתחייב לכל החיים, אפשר להתחייב לכמה שבועות ולחדש את המחויבות שוב ושוב.
  • שוויון נפש – בעת כאבים כתוצאה מישיבה ממושכת בזמן תרגול אין להגיב בכעס או בדחייה לכאבים אלו. אם הכעס והדחייה מופיעים – אין להזדהות עמם. אפשר לשנות תנוחה בתנועות איטיות ומודעות, לשחרר את הגוף עד שייעלם הכאב ולחזור אל התרגול.
  • חמלה – לעיתים, ובמיוחד כשמתחילים לתרגל הרפיה ומדיטציה, המוח עובר למצב של שינה. אין לחוש תסכול על כך. חשוב להרגיש נינוחים עם חוסר האפשרות לשלוט במצב, ולאפשר את המנוחה. ככל שהמתרגל מתקדם בתרגול, היכולת לשלוט במצבי תודעה שונים גוברת ועמה היכולת לשלוט במצבי הערנות והשינה ללא מאמץ רב.

  תוכלו להתנסות ולתרגל מדיטציה לפי אחד מהתרגילים הבאים: תרגילי מדיטציה להתבוננות בנשימה.  

 

 

פורסם בקטגוריה בודהיזם ומדיטציה, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *